פס"ד בנושא אכיפה בלתי צודקת של חיוב כספי בחוזה

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1.         בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט קמא (כב' השופטת חנה ינון) מיום 8.5.06 (ת.א. 42474/03), אשר חייב את המערער והמשיב שכנגד (להלן - המערער) לשלם למשיבה והמערערת שכנגד (להלן - המשיבה) 2,150,000 ש"ח, כשסכום זה משוערך ממועד הגשת התביעה, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח (להלן - ההוצאות).

המערער משיג בערעורו על חיובו בתשלום האמור, ואילו המשיבה משיגה על סכום ההוצאות הנמוך, לטענתה.

הרקע העובדתי וההליכים:

2.         המערער והמשיבה, בעלי המניות ומנהלי חברת שעת השין בע"מ (להלן - החברה) במועדים הרלוונטיים. החברה שכרה מבנה למטרת ניהול מסעדה מהמשיבה (להלן - המסעדה), בתחנת דלק השייכת למשיבה.

3.         בשנת 1999 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לפירוק החברה. בקשתה נדחתה, אך בית המשפט הורה על עריכת התמחרות בין הצדדים ומינה רואה חשבון לביצועה (להלן - רוה"ח), לאחר שיגיש הערכת שווי החברה.

4.         רוה"ח הגיש ביום 21.5.03 את הערכתו ביחס לשווי החברה. בחוות דעת ארוכה ומקיפה, צוין כי ההערכה מתייחסת לשווי ההון העצמי אשר הוערך בתחום שבין 3.85 ל-4.25 מיליון ש"ח. כן הוסף כי בשווי זה נלקח בחשבון שהחברה משלמת שכ"ד סמלי לשכירות ארוכת טווח, וכי מכירת החברה לצד שלישי, תוביל לביטול הסכם השכירות ואזי השווי יקטן בכ-1.9 מיליון ש"ח (להלן - חוות הדעת).  

5.    לאחר שבמועד הראשון שנקבע להתמחרות, 9.6.03, לא יצאה זאת אל הפועל בגין שומרים שהציבה המשיבה במקום, נערכה ההתמחרות ביום 19.6.03 (להלן - המועד הקובע).

לקראת עריכתה, חתמו הצדדים באמצעות באי-כוחם על "נוהל ההתמחרות". במסמך זה נקבע שהצעה ראשונה ניתנה ע"י המערער בסך של 500,000 דולר, וכי ההצעה הנגדית הראשונה תינתן ע"י המשיבה, תוך קביעת מנגנון להמשך ההתמחרות.

כך הוסכם כי תשלום התמורה יבוצע באמצעות העברה בנקאית לחשבון המוכר. מועדי התשלום שהוסכמו, 10% תוך 15 יום (להלן - מועד התשלום הראשון) וכי "אי עמידה בתנאי זה תהווה הפרה של ההסכמה למכירה...".

בנוסף, עד מועד התשלום הראשון ישוחרר המוכר מכל ערבויותיו וחובותיו כלפי החברה ו/או צד שלישי והקונה אמור היה להציג אישורים לכך.

יתרת התמורה, תוך 30 יום מביצוע ההתמחרות, ועם תשלומה יבוטלו כל תפקידי המוכר בחברה, אולם "מובהר ומוסכם בזה כי עד לתשלום מלוא התמורה בגין המניות, לא יחול כל שינוי במעמד הצדדים בחברה ובמסעדה".

כך גם יפקידו הצדדים בידי באי-כוחם את כל המסמכים הנדרשים  להעברת המניות.

בו ביום נחתם גם פרוטוקול ההתמחרות, לפיו ההצעה הראשונה של המערער התקבלה, לאחר שב"כ המשיבה הודיע על הסכמתה להצעה. דהיינו, המערער הוא הרוכש את חלקה של המשיבה בחברה תמורת 500,000 $.

6.         המערער לא שילם את התשלום שנקבע למועד התשלום הראשון ב-4.7.03 וביום 6.7.03 הגישה המשיבה תביעה "בסדר דין מקוצר" נגד המערער, ע"ס 2,150,000 ש"ח. בתביעתה תיארה המשיבה את המפורט לעיל והוסיפה כי לאחר ביצוע ההתמחרות פנה המערער לבאי-כוחה והבהיר להם כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו וביקש לפרוס התשלום למספר שנים. כך הפר המערער את התחייבויותיו וגילה גם הפרה צפויה של קיום יתר חיוביו. בהתאם טענה המשיבה "כי נוכח הפרתו היסודית של ההסכם.... על ידי התובע (צ"ל הנתבע) היא זכאית לסעד כספי בגובה סכום התחייבותו של הנתבע..."

7.         בבקשת הרשות להתגונן המקורית, מיום 2.10.03 טען המערער, בין השאר, כי המשיבה עשתה כל שלאל ידה לסכל את תהליך ההתמחרות כשהיא מערימה קשיים עליו ועל החברה. כך סירבה לחתום על שיקים שמשכה החברה לתשלום משכורות ותשלום לספקים ולרשויות המס (להלן - סירוב חתימה על שיקים). בנוסף, הציבה בריונים למניעת ההתמחרות ב-9.6.03 (להלן - הצבת בריונים) וכשיום לאחר מכן פנתה למשטרת ישראל בטענה כי נעשה נסיון להצתת רכבה תוך ציון שמו כחשוד. בעקבות כך נעצר ושוחרר (להלן - התלונה על הצתה). בהמשך הצהיר המערער כי פעל לגיוס משקיעים לרכישת חלקה של המשיבה בחברה (להלן - גיוס המשקיעים) אולם פעולות אלו לא צלחו בגין פעולותיה של המשיבה. לטענתו, לאחר ביצוע ההתמחרות הפעילה המשיבה לחץ על משטרת ישראל אשר עצרה אותו, הוגש נגדו כתב אישום מופרך והוא הושם במעצר בית עד לתום ההליכים, באופן שלא יכול היה לנהל את המסעדה (להלן - כתב האישום והמעצר). לבסוף טען המערער כי המשיבה יחד עם בתה פנו לעיתונות המקומית והארצית, תוך הוצאת דיבה עליו על מנת להרתיע משקיעים. כך פרסום מיום 2.7.03 שכותרתו חשד לתשלום 200,000 ש"ח תמורת רצח המשיבה. כך ראיונות נוספים לרבות ב-11.7.03 (להלן - הפרסומים).

לשיטתו, יש בהתנהלותה של המשיבה משום חוסר תום לב והפרה יסודית המזכה בביטול ההסכם. עוד טען להטעיה, וכי בכך שהמשיבה ממשיכה להחזיק את המניות לא נגרם לה כל נזק.

8.         ב- 28.1.04 עתר המערער לתיקון בקשתו, בהוסיפו כי חרף הגשת כתב האישום החמור כנגדו ב-7.7.03 אשר כלל עבירות של קשירת קשר להצתת רכבה של המשיבה, כי שילח אש יחד עם אחרים במכוניתה והציתה, הרי ביום 11.12.03 תוקן כתב האישום שבמסגרתו הודה והורשע מעבירה של אי מניעת פשע בלבד. זאת כהוכחה לפעולותיה של המשיבה.

כן הוספה טענה כי הצדדים והחברה הורשעו בגין עבירות בנייה שעניין גג מבנה המסעדה, וכי ביום 30.10.03 נגזר דינם. בין השאר ניתן צו לאיסור שימוש בשטח המסעדה מתחת לגג החל מ-29.11.03,  אלא אם תוגש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן - הועדה המקומית) הכוללת האישורים הנדרשים מבחינת הבטיחות. בנוסף, צו הריסה אשר יידחה ל-24 חודשים על מנת לאפשר קבלת היתר.

יתר על כן, המערער טען כי הועדה המקומית הודיעה למשיבה כי " עליה להגיש תחילה תוכנית להסדרת מתחם תחנת הדלק בו מצוי מבנה המסעדה...", אולם המשיבה לא עשתה מאומה וכי הריסת הגג תביא לסגירת המסעדה והתמוטטות החברה (להלן - טענות הקשורות להיתר הבניה).

9.         בקשה נוספת לתיקון, הוגשה ע"י המערער ב-15.2.04 ועניינה הגשת תביעה ב-22.1.04 ע"י המשיבה נגדו ונגד החברה, לביהמ"ש השלום בחדרה ע"ס כ-650,000 ש"ח תוך הטלת עיקולים זמניים, אשר גרמו לשיתוק פעילות החברה. כל זאת למרות שהטענות שבתביעה זאת, הוכרעו במסגרת ההליכים שהגישה בזמנו המשיבה לפירוק החברה (להלן - התביעה בחדרה).